יום ה', כד’ בסיון תשע”ט
דף הבית איגרת שבועית גלריות תמונות שילוב פרויקט הזנה חדר מורים יצירת קשר
יד המורה הינו ביה"ס יסודי המשלב תלמידים עםאוטיזם (ASD ) עםאוכלוסייה נורמטיבית מציע חינוך איכותי תוךמתן מענה לפרט ,על פי צרכיו . שנה"ל תשע"ג יש בביה"ס יד המורה 16 כיתות. 8 מתוכן הן כיתותתקשורת בהן לומדים 47 תלמידים המאובחנים כלוקים באוטיזם בתיפקוד בינוני נמוך.

יד המורה-בית ספר המכבד אדם ועולם: יד המורה הינו ביה"ס יסודי המשלב תלמידים עם אוטיזם (ASD ) עם אוכלוסייה נורמטיבית מציע חינוך איכותי תוך מתן מענה לפרט ,על פי צרכיו . שנה"ל תשע"ג יש בביה"ס יד המורה 16 כיתות. 8 מתוכן הן כיתות תקשורת בהן לומדים 47 תלמידים המאובחנים כלוקים באוטיזם בתיפקוד בינוני נמוך. שילוב: ביה"ס מחוייב לנושא השילוב. מדי שנה נפתחות בבית הספר כיתה "נורמטיבית" וכיתת "תקשורת".כיתת תקשורת: כיתה בה לומדים בין חמישה לשמונה תלמידים המאובחנים כלוקים באוטיזם בתיפקוד בינוני נמוך. אוכלוסייה זו בעבר טופלה במוסדות סגורים, וזאת לאור המורכבות שבלקות -מורכבות המתבטאת במגוון קשיים: סנסוריים, תקשורתיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. לפני כ30 שנה הוחזרו לקהילה באמצעות פתיחת בתי ספר סגרגטיבייםבשנת 1997 נפתח בבית הספר פרויקט ייחודי של שילוב תלמידים עם ASD בתיפקוד בינוני נמוך בתוך בית ספר "רגיל". פתיחת הפרויקט לווה ברעש גדול ואי מרוצות מצד ההורים של התלמידים הנורמטיביים בבית הספר . חינוך הומניסטי לסובלנות ניתן לומר במידה רבה של ביטחון שסובלנות נגמרת (אצל ההורה) כשהמדובר בחינוך איכותי לילדו . חינוך במוסד שבו שוהים ילדים בעלי לקות (כזאת או אחרת) ניתפש אצל רוב ההורים כדבר לא רצוי. והעמדות יהיו החל באמונות טפלות באשר להידבקות אפשרית בתיסמונת ועד חששות, רציונאליים יותר, באשר לאפשרות הילד הקטן להיחשף למחזות מטרידים ו/או לאפשרות שהוא יאמץ התנהגויות משונות שהוא ניתקל בהם. נדמה שהבעיה המתוארת הנה רחבה ביותר והיא משפיעה על חלקים רבים מהחברה הישראלית. בצער ניתן לומר שהחברה הישראלית סובלת מחוסר סובלנות ונפוצות בה התופעות של "הדרת האחר". מציאות זו הביאה אותנו להכרה שעלינו ליצור סביבה בה יהיה ברור לכל חבר בקהילה שהוא מרוויח מה"ביחד" הלכאורה מאולץ. ברור שהסביבה הבית ספרית חייבת להיות אטרקטיבית -הן לאוכלוסייה הנורמטיבית, הן לאוכלוסיית החנ"מ. זה תנאי אפריורי, בלעדיו לא יתאפשר שילוב. דורש מצוות ביה"ס התמקצעות בתחום הASD-ומתן פתרונות יצירתיים לקשיים הרבים שהלקות מציבה בפנינו.(פדגוגית, התנהגותית ומבנית ) דורש מצוות ביה"ס מחוייבות זהה לאיתור צרכים,ומתן מענה לא מתפשר לאוכלוסיה הנורמטיבית.(לימודית,חברתית ורגשית ).,תוך חתירה למצויינות אישית-כפי שמתבטא הן בתוצאות המיצ"ב ,הן באח"מ ,הן בחטיבות שתיקלוטנה את בוגרי בית הספר. דורש מצוות ביה"ס יצירת סביבה מעודדת אינטראקציה בין כלל תלמידי ביה"ס . ביה"ס מציע הדרכות מגוונות להורי המסגרת .(סדנאות /הרצאות /ליווי פרטני),ומשקיע מאד בפיתוח הפן הקהילתי ,ו"גאוות היחידה ". כיום נראה שבית הספר פועל בכיוון הנכון. הביקוש הן ל"חינוך הרגיל", הן לכיתות תקשורת מצביעים על כך שביה"ס מספק דרך חינוכית נדרשת, ובשנים האחרונות עולים לרגל לביה"ס -מהארץ ומחו"ל-כדי ללמוד על הפרויקט הייחודי. הסיבה לרצון ללמוד מהעשייה הבית ספרית נעוצה אולי בעובדה שמחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על ההשפעה המיטיבה של שילוב על האוכלוסייה. " In general 'students improve in social inititions , social responding ,sustaining social interactions , taking turns , sharing items , and offering help. it has also been shown that structured integration experiences have a broad and positive genererilized effect on acceptance of individuals with disabilities by there typically developing peers...It may be that exposure to disability and assisting someone with a disability may increase tolerance , understanding , and emphaty , and may even foster a desire to help others..." (social skills and autism;understanding and adressing the deficits 2004. 2003 ,'Harris &Glasberg (מתוך הפרק : Benefits to participants -עמ' 140.) כרגע נערכים 2 מחקרים על בית הספר בהנחיית דר. קורי שולמן- האחד על ההיבטים הרגשיים של השילוב על האוכלוסייה הנורמטיבית , והשני על הכלת הילד החריג במשפחה בזכות המסגרת המשלבת. תוצאות המחקרים יוצגו בחודש מאי הקרוב. מתוצאות ביניים נראה כי השילוב תורם לכל השותפים לו. יתרה מזאת יש כאן גם חיסכון במונחים כספיים. במציאות הדמוגרפית של ירושלים-קיום ביה"ס אחד, הנותן מענה לשתי האוכלוסיות, וכן הכלת הילדים עם האוטיזם לאורך שנים רבות יותר בבתים, ודחיית מועד הוצאתם מחוץ לבית (אל הוסטלים -"בתים לחיים") -חוסכים כספים רבים. תפיסת השילוב , רואה בעיקרון הנורמליזציה עיקרון המתייחס התייחסות הוליסטית לכל פרט בקהילה ,תוך התמקדות באיכות חייו. בעבודתינו אנו מציגים דגם מודולרי יישומי, המאפשר ומזמן מפגשי שילוב בווריאציות שונות ומגוונות , והנותן מענה מותאם לצרכי מירב התלמידים הנורמטיביים ועם האוטיזם. שילוב אקדמי -תלמיד שיכול להפיק ידע מלמידה אקדמית משתלב בתחומים הרלוונטים. שילוב לא אקדמי-בתחומי האמנויות (שירה ,נגינה, ציור ,פיסול,מחול, תנועה),בתחומי חינוך גופני ,שחייה,כלכלת בית ,חקלאות וכד'. שילוב בפעילויות לא פורמאליות - שעורי חברה ,סל תרבות ,טיולים וכד'. שילוב בהפסקות פעילות . שילוב בטיפולים פרא-רפואיים . שילוב "הפוך ": תלמיד/ים מכיתת חינוך רגיל משתתפים באופן קבוע בפעילות בכיתת תקשורת. תכנית השילוב כפי שנבנתה לוקחת בחשבון את שתי האוכלוסיות -רגילה והלוקה באוטיזם - תוך מחויבות להתאים ולתרום לשתיהן.